מסיימת סוף סוף לקפל את כלי המיטה, השמיכות והבגדים מסוף שבוע שעבר בשטח.ולא אני לא הולכת להתנצל שלקח לי מלא זמן ושהקיפול מהיר ומסורבל.
אני מסתכלת בסיפוק על ערימות כלי המיטה הנקיים ונזכרת שפעם, לפני מיליון שנה, הם היו נדוניה.
אז נכון, הנדוניה שלי כבר מחוררת ופרומה בקצוות וריץ רץ אחד נפל והשני נקרע. אבל טפו טפו נוספו עוד לא מעט סדינים וציפות ולא מעט ציפיות.
וזה מביא אותי למחשבות על שאלה שאני שואלת לא מעט בקליניקה שלי: " מהי הנדוניה שאתם מביאים לזוגיות? ולא, אני לא מתכוונת לסרוויס, מצעים ווילונות.
מי אתם? מה מעניין בכם? יש לכם חברים? עבודה? תחביבים? אתם מביאים לקשר שמחה? קשב? עומק? הרפתקאות? או דווקא שקט, רוגע וביטחון?
השאלה הזו: "מה הנדוניה שלך?" מגיעה מתוך הבנה שזוגיות חזקה מורכבת משני אנשים חזקים, שלפני הביחד יש יחיד
והוא שלם ייחודי ומלא
כמה מלא, ככה אטרקטיבי
וכדאי וגם כיף לגדול, להתחזק ולדעת טוב, טוב, מה הנדוניה שלי
ולהצמיח אותה עוד ועוד בשביל וגם בלי קשר.
שומעת שעוד מכונת כביסה סיימה, לא יודעת מה אתכם,
אני הערב הולכת להגדיל ולהצמיח עוד ערימה של חולצות בארון.
