הנה מגיע לו עוד חג, מאוד משפחתי,
מיוחד.
אתה מגיע להורים, כמו בכל שנה
תקווה כהרגלה,
משתרכת מאחור, באה איתך
פעם היא הייתה מגיעה זקופה, מטופחת,
אפשר לומר זוהרת
הייתה מתיישבת לצידך, תופסת מקום של כבוד
לוחשת לך באוזן בסוד
עוד קצת והיא תגיע
אהובתך בדרך,
עוד מעט, תתאמץ רק קצת
זה יקרה, תאמין.
תקווה מיוחדת, עקשנית
גם שהשעון מתקתק ועייפות כבר פושטת בכולם
היא עדין שם,
מתעקשת ולך לוחשת
יהיה בסדר, מבטיחה!
עם השנים תקווה התעייפה, וכן גם אתה
הקול שלה כבר צרוד מהסיגריות, לחישתה חלושה
מוזנחת בצד, קומתה כפופה, מוזנחת, מתייפחת
ורק אז אתה שם לב
וחושב
שאולי רק השנה, תחזור לתת לתקווה את הכבוד המגיע לה
תקשיב לה קצת יותר
בתור אחת עם ניסיון רב שנים
שאם נהיה כנים, בסוף היא גם צודקת, לפעמים.
תיתן לה לשתות כוס יין, אפשר גם ארבע כוסות
כנגד והוצאתי, והצלתי וגאלתי ולקחתי
לי אישה
תיישר את השמלה שלה שהתקמטה
תנקה את האיפור שנמרח לה בעיניים
אחרי שלא הורידה אותו בליל אמש שחזרה מאוחר ממסיבה
תעבוד איתה על היציבה, שלא תלך שפופה.
תהיה נחמד, אולי אפילו תקנה לה איזו מתנה.
נכון, אתה יודע וחושב
שככל שאתה משקיע בה ככה אתה יכול להתאכזב
אבל
אתה גם יודע וזוכר שתקווה
גם מעוררת רגשות של ציפייה נעימה
לפעמים גורמת לדפיקות לב, להתרגשות
אפילו שמחה
ואולי השנה תקווה צודקת
והנה האהובה כבר מחכה לך בדלת…